יום ראשון, 28 בפברואר 2010

ערב הרצאות מיוחד של חברים ושלי על מדע, מוח ורשת

בחודשים האחרונים עסקנו בארגון ערב הרצאות מיוחד: אתם מוזמנים בהמוניכם
ל-'קשו(ו)רים ברשת'- ערב הרצאות על מדע, מוח ורשת.

הכינו את עצמכם לחמש הרצאות מגניבות, מצחיקות, מוטרפות ומרחיבות דעת. הכנס יתקיים ביום רביעי ה-21.4 במרכז חמד"ע (הפרדס 7, ת"א),בשעה 19:00. ההרצאות המתוכננות הן:
ליאור צורף על העידן החברתי: כיצד כל אחד מאיתנו הופך למשתתף בתוכנית האח הגדול ואיך זה ישנה את חיינו.
רועי צזנה על אינטליגנציה מלאכותית: היום שבו הרשת קמה לתחייה.
אמנון כרמל על הפלאג האולטמטיבי: החיבור בין המוח והמחשב.
זיו קיטרו על תת ההכרה הקולטיבי: איך האינטרנט עושה אותנו יצירתיים יותר.
רן לוי על רשע ברשת: האבולוציה של הוירוסים ותוכנות רעות.

הכניסה בתשלום (סמלי, לכיסוי ההוצאות בלבד) של 20 שקלים.
פרטים נוספים על המרצים ולמה אתם רוצים להאזין להם באתר של חמד"ע. אם אתם מתכוונים להגיע- אנא כיתבו כן בתגובות לפוסט זה, כדי שנוכל לתכנן את הארוע ואת המיני-מפגש שאחריו.

הפיצו את ההזמנה הזו:

kshurim

יום חמישי, 25 בפברואר 2010

איך צלילים משפיעים עלינו

לעיתים, בזמן הכתיבה, אנחנו שוכחים שיש לדמויות עוד חושים דרכם הם חווים את העולם. אנחנו מתעלמים מכך שלעולם עצמו יש הרבה יותר מפן חזותי שהספר יכול להעביר לקורא. ההרצאה הקצרה הבאה מ-TED מדברת על קול ואיך הוא משפיע על אנשים. תקשיבו היטב ואולי תשתמשו ברעיונות האלו בסיפור הבא שלכם.

יום שני, 22 בפברואר 2010

תרגיל כתיבה: כתבו על הארוחה הטעימה ביותר שאכלתם

העליתי תרגיל כתיבה ראשון בפורום הסיפורים. המטרה של התרגיל הזה (ותרגילים נוספים בהמשך) היא לשפר ולחדד את כישרון הכתיבה של כולנו. אני מדביק את מה שכתבתי שם לפה, אבל אני מבקש שאת תוצאת התרגיל תפרסמו כתגובה בפורום בלבד.


אוכל הוא אחד האלמנטים השולטים בחיינו. אנחנו זקוקים למזון כדי להמשיך להתקיים, כדי שתהייה לנו את האנרגיה לתפקד. לאכול יש גם תפקידים אחרים: הוא יכול להיות חלק מטקס החיזור (יציאה לדייט ראשון), הוא משמש אירוע חברתי (ימי הולדת בהם אנחנו יושבים עם חברים), הוא חלק ממסורות דתיות (ארוחות חג עם המשפחה), הוא משמש הזדמנות עסקית (ארוחת צהריים עם לקוח).
החיים שלנו סובבים סביב אוכל.

האכילה היא חוויה שאופפת את כל החושים שלנו: אנחנו מריחים את המזון שלנו, טועמים את המזון שלנו, וכמובן רואים אותו.
בחלק מהמקרים אנחנו נוגעים בו עם הידיים. ברוב המקרים אנחנו אוכלים עם עוד אנשים ומקשיבים לדברים שהם אומרים. גם אם נוריד את שני החושים האחרונים (שמיעה ומישוש), אנחנו עדיין נשארים עם שלושה חושים חשובים מאוד שמופעלים לכל אורך הארוחה. מהסיבה הזו, קל לכתוב על אוכל.

התרגיל הבא הוא פשוט. בחרו את הארוחה הטעימה ביותר שאכלתם בחייכם וכתבו עליה. תארו את המקום בו ישבתם, האנשים איתם חלקתם את הארוחה. כתבו על המנות - על הריחות שלהם, על הטעמים שלהם, על המרקם של המזון בפה. ספרו לנו על הכלים ששמשו אתכם לאכול (אם היו כאלו), על המוסיקה ששמעתם בזמן הארוחה (אם הייתה כזו). החזירו את הארוחה הטעימה ביותר שאכלתם לחיים דרך הכתיבה שלכם.

תהנו.

שינוי בבלוג

אני מנסה לבדוק אפשרות לעבוד באתר הזה עם בלוג של בלוגר.
אם זה יעבוד, נהדר, אם לא נחזור חזרה למבנה הרגיל.
מקווה שזה לא יציק יותר מידי.


השינוי המשמעותי הוא בתגובות.
התגובות יופיעו בצורה של חלון pop
-up עם חלון לתוך בלוגר ומקום לתגובות.
אני לא מוצא דרך אלגנטית יותר לעשות את זה.

הייתרון העיקרי בשיטה החדשה היא שאני לא מוקבל לכתיבה מהמחשב שלי.

אם אתם חושבים שזה מעצבן, תודיעו.

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

למה מחשב נייד עדיף על שולחני

typewriter
כשהייתי ילד, וראיתי לראשונה מחשב נייד, ידעתי שזה המכשיר שאני זקוק לו. אני אפילו לא זוכר איפה ראיתי את הנייד הזה, אבל אני זוכר את תחושת הקסם שהמכשיר עורר בי. השנים עברו, ומחשב נייד לא היה לי. עבדתי על מחשב שולחני רגיל שהיה מוצב במשרד הביתי של ההורים שלי, ואחרי זה בחדר של אחי. כתבתי לא מעט אבל ידעתי שאם יהיה לי מחשב נייד אני אכתוב יותר.

בסביבות שנת 2000 אימי קנתה לי את הנייד הראשון שלי. זה היה טושיבה ישן ששקל טון. לא הייתה לו סוללה, (ואמא שלי מקללת את היום בו קנתה לי אותו כי היא נאלצה להגרר איתי ברגל עשרות רחובות בפריס כדי לאתר חנות שבה הייתה אמורה להיות סוללה), ושניים מהלחצנים שלו לא עבדו כמו שצריך, אבל יכולתי לקחת אותו איתי לכל מקום והתחושה של נייד על הברכיים עוררה את תחושת הקסם שוב. מאז, כל המחשבים שהיו לי היו ניידים.

לאור העובדה שכיום ניתן להשיג ניידים מעולים לכתיבה
במחירים מצחיקים (כל Netbook יספיק למלאכת הכתיבה), לא נותרו עוד תירוצים כלכליים נגד קניית נייד, וכל מה שנותר הוא להבין למה עדיף בכלל לקנות אחד ולעבוד איתו, במקום לקנות נייח וזהו.

כי הוא נייד
כן, אני יודע, זה מובן מאליו. בכל זאת חשוב לי להדגיש את זה.
אתם יכולים לקחת את המחשב הנייד שלכם לכל מקום. אם נמאס לכם לשבת בבית ולכתוב, אתם יכולים לזרוק אותו לתיק ולשבת בבית קפה, ליהנות מאווירה אחרת שתעזור לכם לסלק את המחסום בו נתקעתם. בנוסף, עם מחשב נייד אתם יכולים לדעת שלא משנה לאן אתם צריכים להגיע, מלאכת הכתיבה לא תיפסק. אם אתם נוסעים לחו"ל אתם יכולים לעבוד בזמן הטיסה (ובלילות, אחרי שחזרתם מיום של טיולים... ואחרי שוידאתם שבת הזוג שלכם ישנים ולא יגידו לכם שום דבר על זה שאתם עובדים בזמן החופשה המשותפת שלכם). אם יש לכם עבודה קבועה, המחשב יכול לבוא אתכם ותוכלו לכתוב עליו בזמן ההפסקות (למי שמסוגל לכתוב בזמן קצר וקצוב זה ייתרון משמעותי).
אם פתאום קופץ לכם רעיון טוב לראש, אתם יכולים לשלוף אותו מהתיק ולהתחיל לכתוב מייד ולא לחכות עד שתחזרו הבייתה. אתם יכולים לקחת את הנייד אתכם לטיול בחיק הטבע ואם המוזה מחליטה לבקר באותו הרגע, תוכלו לקדם אותה בברכה.

כי הוא אינטימי
יש תחושת אינטימיות במחשב נייד שלא ניתן להעתיק למחשב שולחני. העובדה שהמחשב נמצא עליכם יוצרת חיבור מסוג אחר. גם אם יש לכם מסך 15 אינץ', המסך עצמו קטן יותר מזה של מחשב שולחני (פחות פלסטיק/אלומיניום) והופך את החוויה לקרובה ואישית יותר. תגידו מה שתרצו, אבל יש הבדל מהותי ברמה הפיזיולוגית והפסיכולוגית כאשר עובדים עם מחשב נייד וההבדל הזה יכול לשנות את התחושה שלכם כאשר אתם כותבים. זה יכול להיות ההבדל שבין כתיבת ספר לבהייה ממושכת סמן מהבהב על המסך.


כי הוא חוסך מקום
אם כבר הזכרנו את הגודל והאינטימיות, אי אפשר להתעלם מהעובדה שנייד תופס פחות מקום על השולחן. עם נייד אין צורך בשולחן גדול רק כדי שיהיה מקום להניח עליו, או מתחתיו, את המחשב עצמו. יש הרבה מאוד סביבות עבודה מדהימות לעבודה עם נייד. גם אם החלטתם ללכת על שולחן, עכשיו יש לכם יותר נדל"ן פנוי לספרים, ציוד משרדי אחר וכדומה.


כי נייד יכול להפוך לנייח, זה לא עובד להפך
אם אתם אוהבים לעבוד עם מקלדת גדולה ומסך עצום, זה לא אומר שאם צריכים לוותר על נייד. תוכלו לחבר מסך חיצוני גדול לכל נייד (גודל המסך החיצוני תלוי בחומרה שיש לכם בנייד) ומקלדת חיצונית. בצורה הזו תוכלו לעבוד בבית מול מסך גדול ובהתראה של רגע לנתק את כל הכבלים, לזרוק את הנייד לתיק ולצאת מהבית.

המחשב הנייד הוא אחד הכלים החשובים ביותר שהומצאו לכותבים. אני לא מצליח לחשוב על חיי הכתיבה שלי בלעדיו.
מה אתכם? אתם מעדיפים נייד או שולחני?

תמונה ראשית: greg.turner

יום חמישי, 11 בפברואר 2010

ראיון קצר עם רוברט מק'קי

ראיון קצר עם אחד האנשים המוכרים והמוערכים (ואחד המורים המרושעים ביותר שתמצאו) בתחום הכתיבה התסריטאית - רוברט מק'קי שכתב את הספר Story. שווה להקשיב לו.

יום חמישי, 4 בפברואר 2010

גרג בר על ספרו Mariposa

אין לי זמן לכתוב טור היום, לכן החלטתי להביא לפניכם את הסופר גרג בר שידבר על הספר Mariposa.

טוב, אני לא באמת מביא אותו, אלא הרצאה
שנתנה כחלק מסדרת ההרצאות של סופרים בגוגל. מעניין לשמוע אותו מדבר על היצירה שלו.
תהנו.