יום חמישי, 28 בינואר 2010

מתי לכתוב ללא תמורה כספית?

writing_free
התשובה היא לא מתי שבא לכם. עם כל הכבוד לרצון שלכם, ובהקשר של הטור הקודם שלי פה, כשאתם לא לוקחים כסף אתם מזיקים לעצמכם ולכל היוצרים האחרים באשר הם. למי שלא קרא אתן את עיקרי הדברים: אתם צריכים להבין שחובתכם לדרוש כסף תמיד, כאשר יש מצבים בהם אסור לכם לוותר על הכסף, ויש מצבים בהם זה בסדר.

מתי אסור לכם לוותר? בכל פעם בו אתם מוזמנים (או מבקשים) לכתוב/ליצור באופן מקצועי למערכות שמרוויחות כסף. אם אתם כותבים לעיתונים, מוציאים לאור, אתרי אינטרנט וכדומה הנוסחה פשוטה: אם הם מרוויחים כסף, אתם מרוויחים כסף. באופן עקרוני, גם אם הם עסק שמחליט לא להרוויח כסף (עמותה למשל) אתם עדיין צריכים לדרוש כסף. אלא שכאן אנחנו מתחילים להכנס לאזור האפרפר בו צריכים להפעיל את המוח שלנו ולהחליט אם נכון, או לא נכון, לוותר על השכר שמגיע לנו.

עניין של גישה
יש גופים שיפנו אליכם ויבקשו את עזרתכם. הם לא יכולים לשלם לכם כי אין להם תקציב, אבל הם נשענים על יוצרים כדי שיעזרו להם לקדם את המטרה שלהם. כאשר מופיעה פנייה כזו הדבר הראשון שמעניין אותי הוא האם המטרה שלהם מעניינת אותי, האם היא מעוררת בי תשוקה לפעול? יש הרבה מאוד גופים שקמים כדי להלחם בעוולה כלשהי שהם רואים. נכון, זה היה נהדר לו יכולתי לעזור לכולם. הבעיה היא שהזמן שלי מוגבל, ויש לי ילדה לפרנס ואני לא יכול להרשות לעצמי לעבוד ללא תמורה כל הזמן. לכן, אם המטרה של אותו גוף מעניינת אותי אני אתחיל לשקול לעזור להם. כמובן שגם פה יש כמה רמות. יכול להיות שהמטרה שלהם ראויה בעיני ומעניינת אותי, אבל זה נמצא בתחתית רשימת הדברים שאני רוצה לטפל בהם. במקרה הזה יכול להיות שעדיף לתת להם תרומה של 50 שקל ולא לכתוב להם. אם לעומת זאת הם מייצגים מטרה שאני מלא תשוקה כלפיה אני אעזור להם, ללא תשלום. למה? כי בסופו של דבר אני עושה את זה למען עצמי - ג’ואי מהסדרה חברים צודק, גם אנשים שמנסים לעשות טוב בעולם עושים את זה כי הם גורמים לעצמם להרגיש טוב. כאשר אני מקדם מטרה שאני מאמין בה, אני מרוויח. ובמקרה הזה הרווח שלי כפול - גם קדמתי מטרה, וגם פרסמתי משהו עם השם שלי עליו שמגיע לאנשים שאולי לא הכירו אותי.

הרווח השני, הפרסום, הוא חסר ערך מפני עצמו. אל תמהרו לחשוב עליו כעל סיבה ליצור ללא תמורה כספית.

מעבר לתרומה ועזרה, יש גם גופים שמקדמים תחביב שאני נהנה ממנו. אם ניקח את האירועים של אייקון למשל נראה שלמעט מספר אנשים שעובדים בתשלום, הרי שהאירוע הזה חי על תרומת הזמן של האנשים המארגנים אותו. מדובר בהרבה זמן, המון זמן. יש אנשים שכותבים, אנשים שמכינים הרצאות ומרצים, אנשים שמלווים אורחי כבוד, אנשים שנמצאים שם מהבוקר עד הלילה כדי לתפעל את הכנס, אנשים בקופות, אנשים באולמות, אנשים טכניים, מעצבים… הרשימה עצומה. היצירה שלהם ניתנת ללא תמורה כספית. אבל הם מרוויחים הערכה של חבריהם, הם נהנים כי הם עושים משהו שהם אוהבים ומאפשרים לעצמם לנקות את הראש. האירוע כולו לא נועד לעשות כסף, הוא נועד לגרום לאנשים לאושר. אושר הוא סוג של תמורה שאין לזלזל בה.

עניין של קידום עצמי
העולם מתייחס לכותבים כאל סוג של צואה. מספיק להזכר בשביתת הכותבים של הוליווד. על מה היה הויכוח? על כמה סנטים שהכותבים דרשו שינתנו להם על כל מכירה של DVD. למה? כי כשהם חתמו על החוזים שלהם לראשונה אף אחד לא חשב ש-DVD יהפוך להיות משהו שיכניס כסף. אז הכותבים בקשו משהו שמגיע להם והאולפנים סרבו. אבל לא צריך ללכת רחוק, כל האתרים הגדולים שמשלמים לכותבים שלהם משלמים להם משכורות רעב. כותבים צריכים להיות בעלי שם מאוד מוכר, עם חוצפנים, כדי לקבל תמורה כלשהי. מה המסקנה? שלא משנה מה תעשו יתייחסו אליכם כמו חרא. כן זה מדכא, אבל אנחנו רוצים לכתוב ואנחנו נהנים מהכתיבה ונדפקנו.

זו אחת מהסיבות שבטור מהשבוע שעבר קראתי לכם לדרוש כסף. הם בכל מקרה יצמצמו את מה שמגיע לכם למינימום, אז למה להתחיל מחינם? ובכל זאת בטור גם דברתי על אנשים שפונים אליכם כדי שתכתבו להם. איך בכלל מגיעים למצב הזה? הרי גם במקרה של שביתת הכותבים אתם יכולים לומר לעצמכם “אחלה, הם לפחות יכולים להיות בשלב של שביתה על משהו”. קידום עצמי הוא כלי חשוב ועבודות ללא תשלום הם אחד מהכלים לעשות את הקידום הזה, כל עוד הוא נעשה במסגרת הנכונה.

קידום דרך עזרה לקהילה
המסגרת הקהילתית היא מסגרת מאוד טובה להתחיל בה. צאו מהבית היום ובדקו אילו פעילויות יש בסביבה הקרובה אליכם. חפשו הזדמנויות שיאפשרו לכם לחלוק את הכישרון שלכם עם האנשים האלו. אם אתם פרילנסרים שמתפרנסים מכתיבת תוכן לאתרים, חפשו מתנ”ס שיש לו אתר ויכול ליהנות מהכישרון שלכם. בדקו אם יש פעילויות כלשהן הקשורות לתחום שלכם. אולי עמותה או אגודה שאתם פעילים בה מחפשת פעילים ואתם יכולים להתחיל ולהתבסס דרכה. עזרה לקהילה היא גם דרך לתרום ולהרגיש טוב עם עצמכם, וגם המקום לקדם את עצמכם. אם עוזרים למתנ”ס ללא תמורה כספית עכשיו ובגלל שזה קורה בתוך הקהילה בה אתם חיים, השם שלכם ירוץ מהר יותר ולהבא יפנו אליכם (אולי אפילו אותו מתנ”ס) ותוכלו לבקש תמורה כספית.

קידום דרך כתיבה באתר פרטי
אבל העניין הקהילתי לא תמיד מתאים לכל אחד, ויש סיכוי טוב שאין שום פעילות שקשורה למה שאתם רוצים לעשות. בשביל זה יש אינטרנט. קל מאוד לפתוח היום בלוגים או אתרים אישיים (קל עד כדי בחילה לפעמים) ואם תבנו לעצמכם פינה קטנה באינטרנט תוכלו להתחיל ולהתאמן על הכתיבה שלכם. זה ידרוש זמן, זה ידרוש סבלנות, אבל אתם עושים כמה דברים:

  • אתם מתאמנים ומשפרים את הכישרון שלכם

  • אתם עושים את זה במקום שמקדם אתכם בלבד ואחרים לא מרוויחים על גבכם

  • אתם יכולים להרשות לעצמכם לעשות דברים חדשים שאף אחד לא עשה, כי אף אחד במילא לא קורא אתכם כרגע

  • מותר לכם לטעות

  • מותר לכם להיות חדשניים מידי

  • מותר לכם לגנוב רעיונות/סגנונות ולראות מה מתאים לכם


למה לא לכתוב למגירה וזהו? כי באינטרנט, בסופו של דבר, יגלו אתכם. גם אם אלו יהיו שלושה אנשים, יהיו אלו שלושה אנשים יותר שיקראו את מה שכתבתם מאשר הייתם כותבים למגרה. אם אתם טובים, השלושה האלו יביאו אליכם עוד אנשים. בסופו של דבר יהיה לכם קהל. הבעיה שזו דרך שלוקחת הרבה זמן. מה הפיתרון? כתיבה לאתרים כמו זה שרציתם לפתוח, אך כאלו שהם כבר מבוססים.

אתם יכולים לכתוב לפורומים שעוסקים בנושאים שמעניינים אתכם. אם אתם כותבים סיפורים יש לא מעט מקומות שתוכלו לשלוח אליהם דברים שכתבתם ולקבל ביקורת. אתם יכולים לכתוב לפרוייקטים שונים הקשורים לא רק לכתיבה אלא לכתיבה בתחום שמעניין אתכם. מה שחשוב הוא למצוא מקום בו תוכלו להתחיל ולגדול ולהתפתח ועדיף במקום בו תרגישו נוח.

בסופו של דבר, יש המון מקומות בהם אתם יכולים להתפתח וליצור ולהגיע לרמה מקצועית. גם כאשר אתם מקצוענים שמקבלים כסף, יש מקום להמשיך לכתוב ללא תמורה כספית. אבל מה שחשוב, גם כאשר אתם בוחרים לא לקחת כסף, הוא לזכור שמגיעה לכם התמורה ומתוך עמדת הכוח הזו להחליט לוותר בשביל לעשות טוב לאחרים ולעצמכם.

תמונה: rita banerji

יום שבת, 23 בינואר 2010

מגיע לכם כסף על מה שאתם יוצרים

מה הארלן אליסון חושב על יצירה ללא תמורה?




אני אוהב את הקטע הזה של אליסון בגלל שהוא נוגע באחת הנקודות הרגישות והמורכבות ביותר בחייו של כל יוצר, במיוחד בתחילת הדרך.
זה החלום (עבורי ועבור מי שקורא כאן לפחות) - להתפרנס מהכתיבה, מהדבר שאנחנו הכי אוהבים לעשות. והחלום הזה מגיע עם "תובנה": אם אתה יוצר בעל שם, ישלמו לך, ירדפו אחרייך כדי שתכתוב ויזרקו עלייך כסף. כאשר אתה בתחילת הדרך, אתה צריך להגיד תודה אם בכלל יסתכלו עלייך. התובנה הזו שגויה. היא אשליה שנוצרה על ידי החזירים שחיים על חשבון התוכן שאתם מייצרים.

נכון החלום שלכם הוא להתפרנס מהיצירה שלכם, אבל זה לא אומר שאתם צריכים לוותר ולעבוד ללא תמורה. אתם לא תרעבו ללחם. אם לא יהיו מוכנים לשלם לכם על הכתיבה, הרי תוכלו למצוא מקום במקדונלדס, או באיקאה או בבית קפה. אם לא ישלמו לכם שם, תמיד תוכלו לעבוד בזנות, שם לפחות יעריכו את הזמן שלכם. אל תעבדו, משום סיבה, ללא תמורה לזמן ולכישרון שלכם. אני מרשה לכם לדרוש סכומים נמוכים, אבל תתחילו ממשהו, אל תוותרו על מה שמגיע לכם.

כן, כשאת מוצלחת ויש אנשים שרוצים לקרוא את מה שאת כותבת, את יכול לדרוש הרבה יותר כסף. אם מוציא לאור פונה אלייך ומבקש שתכתבתי לו טור דעה שבועי כי הוא יודע שהשם שלך יביא לו אלפי קוראים, את יכולה לדרוש שכר גבוה כי הוא ירוויח הרבה יותר מכל הקוראים האלו. אבל אם פונים אלייכם ואתם בתחילת הדרך האם אתם צריכים לעבוד ללא תמורה? התשובה, קוראים יקרים, היא לא! לעולם לא.
אם אתר/מגזין/הוצאה לאור פונים אליכם ומבקשים שתכתבו להם אתם כבר נמצאים בעמדת כוח. מישהו פנה אליכם כי משהו שעשיתם הוכיח להם שאתם מייצרים תוכן איכותי והם רוצים את התוכן הזה. השאלה האמיתית כרגע היא באיזה מחיר.

לעולם, אבל לעולם אל תסכימו לעבוד חינם עבור מישהו בתמורה ל"פרסום". לקורא לא ממש משנה אם קבלתם כסף או לא. אף אחד לא חושב על זה, במיוחד בתקופה בה יותר ויותר אנשים מתרגלים לקבל דברים חינם (דרך שירותים כמו קאזה ואימיול למיניהם). העובדה שהשם שלכם מתנוסס על כתבה לא מעלה ולא מורידה לאף אחד. פרסום הוא שמו של "הטריק" שחברות משתמשות בהן כדי לפתות צעירים. הוא בא רגע אחד לפני הטריק הבא שמכונה איום "אם לא תכתוב, לנו לא אכפת. יש מיליון אחרים שירצו לכתוב במקומך". התשובה שלכם צריכה להיות - אז תלכו למישהו אחר.

אני יודע, זה מפחיד. זה נשמע לא הגיוני, אני לא האמנתי שזו הדרך עד שהעזתי לעשות את הצעד הזה. אני עובד קשה כדי להוציא את התכנים שאני מוציא. אני משקיע מחשבה, אני משקיע זמן בכתיבה, בניסוח, בעריכה. אני יושב וקורא שוב ושוב את הדברים כדי לוודא שעשיתי משהו נכון. לעזאזל, את הטור הזה כתבתי כבר ארבע פעמים וזו הפעם החמישית שאני כותב אותו ואני מוכן עם האצבע על לחצן המחיקה כדי לזרוק גם את הקובץ הזה לזבל ולהתחיל מחדש אם צריך. הזמן שאני משקיע שווה כסף והרבה.

ובכל זאת, הפחד שלנו כיוצרים הוא שהלקוחות ילכו לאנשים אחרים שיהיו מוכנים לייצר תוכן במחיר הזול יותר. הדבר הזה נכון בכל מקום בשוק החופשי. אם אני רוצה למכור מוצר כדאי מאוד שאני אציג מחיר תחרותי מול אנשים אחרים עם מוצרים דומים. כשללקוח יש הרבה אפשרויות הוא יבחר בזולה ביותר, לא כך? גם התשובה לשאלה הזו היא לא! תביטו סביב בשוק. כמה חברות למכנסי ג'ינס יש? אלפים, אבל החברות המצליחות הן ליוויס וקרוקר ואחרות, אלו שמוכרות ג'ינסים (לפעמים את אותם הג'ינסים) במחיר גבוה פי שלוש ממה שניתן למצוא בשוק למשל. האם הם קורסים? האם המנכ"ל של חברת ליוויס מקבץ נדבות? לא. הוא מרוויח, הרבה, כי הוא מאמין שהמוצר שלו טוב והוא מאמין שאנשים צריכים לשלם הרבה עבור המוצר שלו.

הדבר הזה נכון גם במוצרים צריכה אחרים. אפל היא דוגמה מעולה. האם נגן האייפוד הוא המשוכלל ביותר בשוק? לא, יש מכשירים יותר משוכללים, אבל אפל מאמינה שהממשק שלה, והטכנולוגיה שהיא כן מציעה שווים יותר ממוצרים אחרים ומי שרוצה להיות חלק ממנה צריך לשלם יותר. האם הם מאבדים את הדרך וקורסים? לא, להיפך - בשנתיים האחרונות, בעוד חברות נסגרות על ימין ועל שמאל חברת אפל רק מרוויחה יותר.
גם אתם יכולים וצריכים להרוויח יותר.

חשוב שנבין עוד דבר אחד לגבי אלו שמשלמים על התוכן. עיתונים, מוציאים לאור, אתרים וכדומה חיים ומתים על כמות ואיכות התוכן שיש בהם. אל תתנו לאף אחד להשלות אותכם, גם לא לאתרי החדשות הגדולים. הם לא עושים טובה לאף אחד. מעריב וידיעות מרוויחים הרבה מאוד כסף והם משלמים, גם לכתבים הבכירים שלהם, מעט מאוד כסף. זה נראה לכולם הגיוני כי ככה העולם מתנהל מזה שנים, אבל אם לא יהיו יוצרים שיהיו מוכנים לכתוב ענקי המדיה האלו יקרסו.

הכוח נמצא בידיים שלכם, אל תמכרו אותו בזול. והכי חשוב, כשהחלטתם למכור תזכרו למכור את הכישרון שלכם אבל לא את עצמכם. לאף אחד אין בעלות על מי ומה שאתם. אלא אם הוא מוכן לשלם ממש הרבה כסף… :-)

יום שלישי, 19 בינואר 2010

הארלן אליסון, חולם אפל


ראיון מצוין עם הארלן אליסון, אחד מהסופרים החשובים ביותר במאה ה-20. הראיון נערך במסגרת התוכנית “Dark Dreamers”.

הוא לא מרואיין קל, והוא לא נחמד בכלל, אבל בגלל זה אני אוהב אותו.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

קן רובינסון על יצירתיות


אני יודע, אני יודע - איפה כל הפוסטים שאמורים להיות פה על כתיבה, למה לא עשיתי שום דבר.
צודקים.


אבל, אני מתחיל לכתוב ספר ביום ראשון. מה זה אומר? שהבלוג הזה יקבל את הצורה שרציתי - הוא ילווה את תהליך הכתיבה שלי וייתן דוגמאות לדברים שאני עושה. והפוסט הראשון יהיה אחד שרציתי לכתוב מזמן:
איך לכתוב ספר כשאין לך זמן.

בינתיים, מאחר והבטחתי לעצמי שלא משנה מה, לא יעבור שבוע בלי שיתווסף משהו לבלוג, אני מעלה לפה את ההרצאה שקן רובינסון נתן ב-
TED.
זו הייתה ההרצאה הראשונה על יצירתיות שגרמה לי לחשוב על הנושא ברצינות, והבהירה לי שיש אנשים שיודעים לדבר על יצירתיות בי לגרום לי לרצות לדקור לעצמי את העיניים עם מסרגות חלודות.

תהנו.

יום חמישי, 7 בינואר 2010

היכן מסתתרת היצירתיות

הרצאה מאלפת של איימי טאן על יצירתיות. ההרצאה ניתנה כחלק מהרצאות TED, בשנת 2008.

איימי מנתחת מהי יצירתיות, מהיכן היא באה, ואיפה היא מסתתרת.

הרצאה נהדרת, מלאה הומור, המון דוגמאות מעניינות וסיפורים שלא תתקלו בהם במקומות אחרים.

תקשיבו לה.

יום ראשון, 3 בינואר 2010

סדנה: מדע מטורף, דרקונים ומיתולוגיה בקומיקס

myth
ביום שבת, 9/1/2010, אני מעביר סדנה בת שעה המציגה את מיטב הקומיקסים המודרנים העוסקים בתחומי המדע הבדיוני והפנטזיה.

הסדנה מדברת בקצרה על עקרונות המדע הבדיוני והפנטזיה ומציגה כיצד קומיקסים שונים עושים שימוש באלמנטים האלו כדי לספר סיפורים חדשים ורעננים בין אם על ידי שימוש בדמויות מוכרות בסביבה חדשה ובין אם על ידי יצירת עולם שונה וחדש. כחלק מהסדנה המשתתפים יקבלו משימות ויזכו להזדמנות להתנסות בציור ויצירה של קומיקס מקורי בתחום זה.

הקומיקסים בהם הסדנה עוסקת כוללים את:
Fables
Planetary
Swamp Thing
בגרסתו של אלן מור
JLA: Riddle of the beast
Orbiter
Hellblazer
Cerebus the Aardvark

ההרצאה תתקיים במוזיאון הקומיקס
רחוב ויצמן 61 חולון. טלפון: 03-6521849
בתאריך 9/1/2010, יום שבת
בשעה 10:30 בבוקר ועד 12:30 בצהריים.

תמונה: Atelier Teee

יום שבת, 2 בינואר 2010

פורום הסיפורים של האגודה למד"ב

sci-fi-isr

גנבתי (נתנו לי) את המפתחות לפורום הסיפורים של האגודה למדע בדיוני ופנטזיה.

המשמעות העיקרית היא שעכשיו אני צריך לפקח על הפורום הזה, לנקות ממנו עשבים שוטים (משהו שאף פעם לא ידעתי לזהות), ולנסות לקדם את הכתיבה בו.
אם אתם אוהבים לכתוב בתחום הזה (מדע בדיוני, פנטזיה, אימה... או סיפורים שמכילים את האלמנטים האלו), אתם מוזמנים להרשם לפורום, ולשלוח סיפורים. אני מקווה שחוץ ממני יהיו עוד אנשים שיגיעו לשם ויוכלו לתת לכם ביקורת בונה. אם אתם כותבים ובא לכם לעזור לאחרים, אתם יכולים לבוא ולתת ביקורת (אבל תהיו הוגנים).

משוחררים