אם תעשו את מה שאני אומר, אתם תצליחו לכתוב טוב יותר ומהר יותר מאיפה פעם.
כמה מילים על שיטת הפומודורו, ואיך היא יכולה לעזור לנו בכתיבה.
יום חמישי ל-NaNoWriMo וכמו שהבטחתי אני ממשיך לתת טיפ כתיבה בכל יום.
הפעם על מציאת הזמן שמתאים לכם לכתוב בו.
אני לא חושב שצריך להציג את ג'ון קליז. אחד מהקומיקאים המוכשרים ביותר בהיסטוריה. איש Monty Python היוצר של "המלון של פולטי", שחקן מוכשר וסופר. אם אתם לא מכירים אותו, כדאי שתעזבו הכל עכשיו תתחילו לחפש אותו. קחו שנה חופש כדי לראות את המונטי פייתון. קחו לעצמכם עוד חודש או יותר כדי לקרוא דברים שכתב. אל תדאגו, אנחנו נחכה פה.
נתקלתי בהרצאה הזו באתר העוסק באומנות הפרזנטציה (ואני משתמש דווקא במילה הזו כדי שיהיה ברור שמדובר באתר העוסק בתחום המסוים של יצירת מצגות מבחינה ויזואלית והצגתן בפני קהל). האתר עצמו מאוד מעניין ושווה להכיר אותו, אבל הסיבה שבחרתי בסרטון הזה של מר. קליז קשור לנושא עליו הוא בחר לדבר - יצירתיות.
נקודת המפתח של מר. קליז היא שאם אנחנו רוצים לתת ליצירתיות לפרוח, אנחנו חייבים ללמוד להאט ולתת לדברים לקרות. אנחנו חיים בתקופה מאוד מלחיצה בה כולם מצפים שהכל ייקרה מייד. בין אם כאנשים בודדים או כקבוצה שמייצרת רעיונות, יש צורך אחד שהוא מיידי - ליצור מצב בו יש לכם זמן לפתח את הרעיונות שלכם ולבנות אותם בצורה הטובה ביותר.
אני אוהב במיוחד את הסיפור שלו על תסריט שהוא איבד ונאלץ לכתוב מחדש. אני אוהב את זה כי זה קרה לי והתוצאה הייתה בדיוק מה שמר. קליז מדבר עליו. תענוג לשמוע אותו מדבר באופן כללי, וחשוב שכולכם תצפו בו ותקשיבו לו.
תהנו.
התמונה תחת Creative Commons ושייכת ל ankhangdao
בפרק השישי שלנו רן הולך לדבר אתנו על דברים רציניים. טוב, דבר רציני אחד - סקס.
לכתוב על סקס זה לא דבר פשוט בכלל. רוב סצנות המין בספרים הן גרועות, מביכות ומבלבלות יותר מכל דבר אחר. אז איך אפשר לגשת לנושא בצורה טובה? האם צריך לכתוב על סקס? מה הדגשים שצריך לעשות? מהסקס אנחנו עוברים לכתיבה של קטעי אקשן. איך שולטים בזמנים? איך מפתחים סצנת קרב, איך בונים קצב שימשוך את הקוראים פנימה? יש המון חומרים בתוכנית הזו, האזינו בדריכות.
נשמח לשמוע מכם באתר שלנו www.zivkitaro.com/writing או באימיילים שלנו ran.levi@gmail.com ו-zivkitaro@gmail.com
כמו בכל פרק אנחנו נותנים תרגילי כתיבה שונים. את התרגילים האלו תוכלו לחלוק עם מאזינים אחרים בפורום אליו ניתן להגיע דרך האתר של רן לוי בכתובת www.ranlevi.co.il, או בקישור הזה.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני ובחרו save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
קורי דוקטורוב מוכר בארץ בזכות ספרו "האח הקטן" שיצא מבית אחת מהוצאות האור האהובות עלי - הוצאת גרף. בעולם הוא מוכר יותר בתור אחד מהיוצרים של הבלוג הפופולארי Boing Boing.
קורי כתב וממשיך לכתוב במגזינים ועיתונים בעלי שם כמו Wired, ניו יורק טיימס ואחרים. את ספריו הוציא לאינטרנט ללא תשלום (והוא ממשיך לעשות זאת גם אחרי שזכה להצלחה) ובפורמטים דיגיטלים רבים, כך שהוא בהחלט עושה ולא רק מטיף לשיתוף, שימוש ב-Creative commons וכן הלאה. אסופת הסיפורים Overclocked הוצגה לי לראשונה על ידי אריאל בר-נתן ומאז אני ביחסים לא ברורים עם קורי. הוא כותב טוב, יש לו רעיונות מעניינים והוא בסה"כ בחור טוב. הבעיה שלי איתו היא אותה הבעיה שיש לי עם ריצ'ארד דוקינס. זה לא שאני לא מסכים איתם, זה שההטפה הבלתי פוסקת שלהם גורמת לי להתעצבן עליהם לא פחות מאשר על מטיפים דתיים.
ההרצאה הזו של קורי בקמפוס של גוגל היא הרצאה ששווה להקשיב לה כדי להכיר את האיש ואת עבודתו.
תהנו.
The image, which was originally posted to Flickr, was uploaded to Commons using Flickr upload bot on 14:47, 10 September 2009 (UTC) by Ragesoss (talk). On that date it was licensed under the license below.
בפרק החמישי, אנחנו מדברים קצת על הכלים שמשמשים את הסופר - מכונות כתיבה, תוכנות, כלים לאיסוף מחקר וכ"ו.
בחלק הראשון של התוכנית אנחנו מדברים בקצרה על ספרים דיגיטלים ועל הדברים שיוצרים יכולים לעשות איתם היום. לאחר מכן אנחנו עוברים לנושא המרכזי שלנו.
כדי לכתוב צריך כלים. זו יכולה להיות מחברת עליה תכתבו עם עט, או מכונת כתיבה ישנה, וכמובן שהכלי הזה יכול להיות מחשב. אבל האם זה נגמר שם? לא ממש. אם בחרתם במחשב יש הרי כל מיני תוכנות בעזרן ניתן לכתוב. יש תוכנות כתיבה ויש תוכנות מעבדי תמלילים והשניים לא דומים זה לזה. אנחנו מדברים על ההבדלים בין הכלים ועל השילוב ביניהם.
לאחר מכן אנחנו עוברים לדבר על כלים שיכולים לשמש אתכם ללכוד רעיונות, לאסוף חומרים למחקר ולמעשה משמשים כלים תומכים לכלי הכתיבה הראשי שלכם.
בין הנושאים עליהם אנחנו מדברים בתוכנית - כלי כתיבה שיעזרו לכם להתרכז ולמרבה השמחה יש לנו טור בדיוק על זה שכתבנו לפני כמה חודשים.
ועל אילו תוכנות דברנו בתוכנית?
תוכנות כתיבה
Notepad (חלונות)
Word (חלונות)
JDarkRoom (כל הפלטפורמות)
WriteRoom (מק)
DarkRoom (חלונות)
Scrivener (מק)
Google Docs (כל הפלטפורמות)
כלי עזר
Evernote (כל הפלטפורמות)
Scrivener (מק)
סתם מסמך נוסף ב-Word או TextEdit (חלונות או מק בהתאמה)
Note (חלונות)
Zotero (פלאג לפיירפוקס - כל הפלטפורמות)
נשמח לשמוע מכם באתר שלנו www.zivkitaro.com/writing או באימיילים שלנו ran.levi@gmail.com ו-zivkitaro@gmail.com
כמו בכל פרק אנחנו נותנים תרגילי כתיבה שונים. את התרגילים האלו תוכלו לחלוק עם מאזינים אחרים בפורום אליו ניתן להגיע דרך האתר של רן לוי בכתובת www.ranlevi.co.il, או בקישור הזה.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני ובחרו save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
למרות שאנחנו בפרק הרביעי, בחרנו לדבר על התחלות, או נכון יותר על התחלה בסיפור - האקספוזיציה.
בפרק הרביעי של תוכניתנו, רן מנחה אותנו דרך הרעיון של אקספוזיציה - הפתיחה של היצירה. המידע הבסיסי שאנחנו מכירים לדמות: מקום, זמן ודמויות. מהי אקספוזיציה טובה? מה ההבדל בין אקספוזיציות בקולנוע לבין ספרים?
נשמח לשמוע מכם באתר שלנו www.zivkitaro.com/writing או באימיילים שלנו ran.levi@gmail.com ו-zivkitaro@gmail.com
כמו בכל פרק אנחנו נותנים תרגילי כתיבה שונים. את התרגילים האלו תוכלו גם לחלוק עם מאזינים אחרים בפורום שנעלה בזמן הקרוב, ואליו ניתן יהיה להגיע דרך האתר של רן לוי בכתובת www.ranlevi.co.il.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני ובחרו save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
ניל סטפנסון הוא אחד היותרים החביבים עלי (לאחרונה אני מודה). נתקלתי בספר Anathem לפני שנה וחצי ודי נבהלתי מהגודל שלו. אין לי בעיה עם ספרים עבים אבל מהשוה בספר של סטפנסון הצליח להרתיע אותי. עד שלאחרונה רכשתי את הספר דרך iBookstore של אפל והתחלתי לקרוא אותו ונשאבתי פנימה.
הכתיבה של סטפנסון מיוחדת. צריך לחוות את זה כדי להבין. השפה שלו, הרעיונות שלו והדרך בה הם משתלבים יחד הם מתנה ייחודית לחובבי הספרות. את ההרצאה הזו הוא נתן במפקדה הראשית של גוגל - לשם מגיעים סופרים רבים כחלק ממסע הקידום שהם עושים לספרים שלהם. Anathem הוא ספר בדיוני העוסק בחברה של אינטלקטואלים, החיים בסביבה סגורה - כדאי לכם לקרוא. ולגבי ההרצאה/שאלות ותשובות, פנו שעה ותהנו. אתם לא תצטערו.
התוכנית הוקלטה בימים האחרונים של שבוע הספר ולכן רן וזיו מתחילים דווקא מהנושא הזה והאם יש בכלל צורך באירוע הזה, על חוויות שהיו להם כשהלכו לחתום על ספרים ועוד. משם אנחנו עוברים לנושא המרכזי של התוכנית - תרגול.
למה בכלל צריך לתרגל כתיבה? איך דבר טכני כל כך קשור לאומנות הכתיבה? ובכן, יכול להיות שלא חייבים ללמוד כתיבה כדי להיות סופרים מוצלים, אבל אין ספק שצריך לחיות את הכתיבה ולעסוק בה כל הזמן.
רן וזיו מדברים על חשיבות התרגול, מציעים מספר תרגילים בסיסיים, מציעים איזו מחברת כתיבה לרכוש (ולמה בכלל לכתוב במחברת בתקופה בה יש טבלטים ומסכי מגע), ונותנים עוד מגוון של רעיונות ועצות לכתיבה.
החל מהתוכנית הזו, בכל פרק ינתנו תרגילי כתיבה שונים. את התרגילים האלו תוכלו גם לחלוק עם מאזינים אחרים בפורום שנעלה בזמן הקרוב, ואליו ניתן יהיה להגיע דרך האתר של רן לוי בכתובת www.ranlevi.co.il.
תודה לכל מי שיצר אתנו קשר ונתן משוב על התוכניות הראשונות.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני ובחרו save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
בפרק השני של הפודקאסט החדש אנחנו מדברים על מכתבי דחייה. איך להתמודד איתם, איך לשפר את הסיכויים שלא לקבל אותם ומה לעשות אם פשוט לא מוצאים הוצאה אחת שמעוניינת במה שיש לכם להגיד.
לשבת ולכתוב זה אומנם החלק הקשה בתהליך ההוצאה לאור, אבל אחרי שעוברים אותו יש עוד הרבה עבודה. מהרגע שהספר מוכן צריך להתחיל ולמכור אותו להוצאות והתהליך הזה יכול להיות ארוך מאוד ומייגע. לא כל ההוצאות מתאימות למה שיש לכם לכתוב, וגם אם הן מתאימות לא תמיד מתחשק להם להוציא אתכם. יש סיכוי גם שאף הוצאה לא תרצה את הספר. איך מתמודדים עם העובדה האיומה הזו? הפרק השבוע עוסק בנושאים האלו.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני ובחרו save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
בפרק הראשון של הפודקאסט החדש רן לוי (מהפודקאסט עושים היסטוריה) וזיו קיטרו (מהפודקאסט מופע המק של קיטרו) דנים בנושא החשוב ביותר בתחום הכתיבה והוא העתיד שלה.
האם יש בכלל עתיד למילה הכתובה? האם בעולם בו youtube שולטת יש בכלל צורך בספרים? אם כן (וכנראה שכן, אחרת זה היה הפרק הראשון והאחרון) כיצד יראה העתיד של תחום ההוצאה לאור? מה יהיה תפקידן של ההוצאות? מה צריך לעשות היוצר החדש? באילו דרכים יבואו לידי ביטוי השינויים הטכנולוגיים שכבר מתרחשים?
זהו הפרק הראשון בסדרת הפוקאסט החדשה שלנו ואנחנו נשמח לשמוע מה אתם חושבים. השאירו לנו תגובות עם הצעות, רעיונות והמחשבות שלכם על נושא הפרק ועל הפודקאסט בכלל.
להורדת הקובץ למחשב לחצו לחצן ימני על הקישור ובחרו Save as
יצירת מנוי דרך iTunes, לחצו כאן
יצירת מנוי בקורא rss אחר, לחצו כאן
ריימונד קארבר הוא משורר וסופר שהתפרסם בזכות סיפוריו הקצרים שתורגמו לשפות רבות, וגם לעברית. הסגנון הקצר, הנקי והברוטלי לעיתים הוא אחד מסימני ההיכר של הכתיבה שלו. יש לי כמה ספרים שלו שאני חוזר אליהם כל הזמן. היום רציתי לחלוק אתכם את השיר "אושר".
קורט וונוגוט, אחד הסופרים המוערכים בעולם, נפטר בשנת 2007 והשאיר אחריו עושר של חומרים ביניהם הרבה מאוד סיפורים קצרים. בסרטון הקצר הזה תוכלו לשמוע סדרת טיפים שהוא נתן לכל מי שרוצה לכתוב סיפור קצר טוב.
אני אוהב במיוחד את הטיפ הראשון.
דיויד מאמט (David Mamet) הוא היוצר, המפיק הראשי והכותב של הסדרה the Unit. הוא גם הפיק את הסדרה The Shield וכתב עוד מגוון רחב של יצירות. מכתב שצף ברשת בעקבות הביטול של הסדרה The Unit, חושף הרבה מאוד מידע מעניין, מחשבות על כתיבה ופנינים נוספות שהאיש שלח לאנשים שכתבו יחד איתו את הסדרה.
נתקלתי בקטע הזה באתר שקישר אל האתר המקורי שהעלה את הידיעה - Movielines, וחשבתי לשתף אתכם. אני ממליץ בחום לקרוא את כל שאר המכתב.
(השימוש באותיות גדולות מופיע כך במקור).
THE AUDIENCE WILL ONLY TUNE IN AND STAY TUNED TO WATCH DRAMA.
QUESTION: WHAT IS DRAMA?
DRAMA, AGAIN, IS THE QUEST OF THE HERO TO OVERCOME THOSE THINGS WHICH PREVENT HIM FROM ACHIEVING A SPECIFIC, ACUTE GOAL.
SO: WE, THE WRITERS, MUST ASK OURSELVES OF EVERY SCENE THESE THREE QUESTIONS.
1) WHO WANTS WHAT?
2) WHAT HAPPENS IF HER DON’T GET IT?
3) WHY NOW?
THE ANSWERS TO THESE QUESTIONS ARE LITMUS PAPER. APPLY THEM, AND THEIR ANSWER WILL TELL YOU IF THE SCENE IS DRAMATIC OR NOT.
IF THE SCENE IS NOT DRAMATICALLY WRITTEN, IT WILL NOT BE DRAMATICALLY ACTED.
THERE IS NO MAGIC FAIRY DUST WHICH WILL MAKE A BORING, USELESS, REDUNDANT, OR MERELY INFORMATIVE SCENE AFTER IT LEAVES YOUR TYPEWRITER. YOU THE WRITERS, ARE IN CHARGE OF MAKING SURE EVERY SCENE IS DRAMATIC.
תמונה: David Shankbone
זו הפעם הראשונה ששמעתי על קולסון וויטהד, ואני שמח שיצא לי להכיר אותו מוקדם יותר מאשר מאוחר. בהרצאה בת שעה קולסון מדבר על הכתיבה מכיוונים שונים. קולסון הוא מסוג האנשים שלא היה אכפת לי להקשיב להם מקריאים שירה ווגונית. הוא מצחיק, יש לו קול מצוין, יש לו חוש קצב טוב, ונקודת המבט שלו מעניינת.
את ההרצאה הזו מצאתי ב-YouTube (מן הסתם) והיא חלק מאירוע שנקרא Chicago Humanities Festival, אירוע שגם עליו לא שמעתי עד כה. נראה שחוץ מקולסון מגיעים לאירוע הזה לא מעט אנשים מעניינים, אז שווה לכם לחטט ולהקשיב/לצפות לשאר ההרצאות שנמצאות שם. תהנו.
כחלק מאירועי עולמות 2010, השתתפתי בפאנל די מעניין על פנטזיה אורבנית. בנקודה מסוימת ידידי היקר דידי חנוך ציין שסופרים אמורים להתפרנס בסופו של דבר. מהקהל מייד עלתה ההערה שבארץ סופרים לא מתפרנסים מהיותם סופרים. ההערה הזו הביאה אותי ואת דידי להעיר חזרה שגם בחו"ל זה די דומה.
הדוגמה המיידית שלנו הייתה טים פאוורס, גם בגלל ששמענו אותו אומר את הדברים (אותם אחלוק פה מייד), וגם בגלל שהוא היה חלק מנושאי הפאנל. טים פאוורס הוא סופר מוכר ומוערך גם בארץ וגם בחו"ל אבל הוא שייך לקבוצה גדולה מאוד של סופרים שכותבים באופן קבוע וספריהם נרכשים על ידי לא מעט אנשים, ובכל זאת הם לא יכולים להסתמך על מכירת הספרים שלהם כמקור הכנסה קבוע. האשליה שיש לנו לגבי ארצות הברית על פיה "יש מליוני אנשים שחיים שם אז מספיק שאחוז יקנה את מה שיש לך למכור בדולר ואתה חי טוב" היא לא יותר מסולגן נחמד שאנשים מסוימים אוהבים למכור, ואנשים אחרים אוהבים לקנות. בסופו של דבר יש הרבה מאוד אנשים שנאבקים יום יום כדי להתפרנס בארה"ב כי לא רק שיש שם המון המון צרכנים, יש שם גם המון המון המון יוצרי תוכן. לכן הפרנסה של טים פאוורס מגיעה ממקור אחר - הוא מלמד כתיבה לפרנסתו.
את אותו קורס הכתיבה מלמדים גם מורים לספרות בעלי דוקטורט ותואר בחינוך (טוב לא ממש את אותו הקורס, אבל קורס כתיבה כלשהו). הייתרון הגדול של פאוורס נעוץ בעובדה שהוא סופר ולא רק מורה. הוא לא קרא וכתב מאמרים על יוצרים אחרים, הוא-הוא אחד מאותם היוצרים. למרות הייתרון הזה, בסופו של דבר מה שחשוב לזכור הוא שפאוורס לא מתפרנס מהיותו סופר הוא פשוט זוכה לייתרון על המתחרים. אם אתם חושבים שפאוורס הוא בעצם הוכחה לכך שהבעיה היא לא בסופרים ובהצלחה שלהם אלא בסוגה בה פאוורס כותב (קרי, פנטזיה/מד"ב) הרי שזה פשוט לא נכון. נטלי גולדברג היא אחת מהמורות לכתיבה האהובות ביותר בארה"ב וספרה "Writing Down the Bones" הוא אורים ותומים ליוצרים רבים. נטלי אינה כותבת נישה כמו פאוורס. היא משוררת וספריה הם רומנים וספרי זכרונות בעיקר.
אבל אולי צריך להזכיר שמות נוספים, מוכרים עוד יותר (אולי) שגם הם לא מתפרנסים מהכתיבה. או אולי במקרה שלהם נכון לומר שהם לא מתפרנסים רק מהכתיבה. סטיבן קינג מרצה ברחבי העולם ומקבל (המון) כסף עבור כל הרצאה. קינג הוא בין הסופרים הבודדים שכנראה לא חייב להרצות וללמד כדי להתפרנס, אבל הוא עושה את זה. מי שמסתכל על ג'יי.קיי רולינגס ואומר "הנה היא עשתה כסף מהספרים שלה", שוכח שאת רוב הכסף היא עשתה מעסקאות עם אולפני הוליווד על הזכויות לספרים. גם ניל גיימן עשה המון (המון) כסף מדברים הקשורים לכתיבה שלו, ולזכויות על הספרים שלו. במילים אחרות, גם הסופרים שאנחנו יודעים שהם מתפרנסים מהספרים שלהם, עשו את רוב הכסף לא ממכירת הספרים עצמם אלא מאפשרויות עסקיות שהספרים האלו הביאו להם. לא צריך ללכת רחוק - רם אורן, אדם שאין ספק שהוא מהמובילים ביוצרים הישראלים הקים הוצאה לאור כי הוא הבין שכסופר הוא לא יראה כסף מכל הספרים שהוא מוכר בארץ ובעולם.
מה כל זה אומר לגבינו? אלו שנמצאים בתחילת דרכים, אלו שיוצרים ואלו ששואפים ליצור? שאנחנו צריכים לזכור את האנשים המוצלחים האלו ולהבין שאם בחרנו לכתוב זה לא כי אנחנו רוצים להיות עשירים אלא כי אנחנו מרגישים חובה לכתוב וליצור. הפרנסה תגיע מתוך האהבה הזו שלנו לתחום ובגלל שאנחנו הופכים את היצירה שלנו למלאכת מחשבת. הספרים שלנו כנראה לא יפרנסו אותנו בכלל (במיוחד אם הקהל שלנו יהיה השוק הישראלי בלבד), אבל כנראה הם יציבו את הרגליים שלנו על שבילים שעד כה לא היו לנו גישה אליהם כלל. מפה זו האחריות שלנו (שוב) לעשות את הצעדים שיובילו אותנו גם לפרנסה ולא רק להגשמה עצמית.
תמונה: filmmaker in japan
לקשמי פראטורי, בשיחה קצרה על אביה שנפטר מסרטן, והמורשת שהותיר לה - מכתבים ומחברת שכתב בכתב ידו. לקשמי מעודדת את המאזינים בשיחה זו לחזור ולהתנסות בכתיבה בכתב יד.
יש משהו מרתק בתהליך הכתיבה בעזרת עט או עיפרון על נייר. תהליך החשיבה והיצירה שונים לחלוטין מאלו שמתקיימים בזמן כתיבה על מחשב. אני אדם אחר לחלוטין כאשר אני שולף את המחברת שלי וכתב בה. זה לא רק תהליך החשיבה. כשאני עובד על סקיצות לחומרים כתובים, אני שם לב לשינויים בצורת הכתיבה, במילים בהם אני משתמש. אני מודע לכך שהרבה יותר קל לי לייצר רעיונות כאשר אני עובד עם מחברת וכלי כתיבה (אני גם שם לב להבדלים בין כתיבה עם עפרון לבין כתיבה עם עט - אבל אלו מעודנים יותר).
אם אתם מרגישים תקועים בזמן הכתיבה על המחשב, עצרו. שלפו כמה ניירות ועיפרון ונסו להמשיך משם. אתם תגלו שדברים מאוד מיוחדים מתרחשים.
זו הסיבה שמצאתי את השיחה הזו של לקשמי למרתקת. אומנות הכתיבה הידנית (מחוסר במושג מדויק יותר) הולכת ודועכת, ויחד איתה אנחנו מאבדים חלק ממה שמרכיב אותנו.
האם אתם משתמשים בכתיבה ידנית? מתי? ובאיזו צורה אתם מרגישים יצירתיים יותר, אם בכלל?
אן רייס מוכרת לרבים בזכות הספר "ראיון עם ערפד" שהוא הראשון מתוך סדרת ספרים ארוכה מאוד על ערפדים (ומאוחר יותר על מכשפות) שכתבה רייס במשך שנים. למרות שרוב הספרים שכתבה סובלים מבעיות לא מעטות, אי אפשר להתעלם מההצלחה המדהימה של היוצרת, וגם קשה מאוד להתעלם מהעובדה שהיו לא לא מעט יצירות טובות מאוד, ולכן חשוב לשמוע מה יש לה לומר על הכתיבה.
רכזתי לכם מספר קטעים קצרים בהם היא מדברת על הכתיבה. הקטעים קצרים אז אתם יכולים לחזור אליהם בזמנכם החופשי ולבלוע כל פעם קטע אחר. יש לה דברים מעניינים מאוד לומר.
עצות לכתיבה
כמה זמן נדרש לכתיבת רומן ומה התהליך שהדבר כולל
על מציאת המילה הנכונה
משפטים אמיתיים בכתיבה
פשוט לכתוב פשוט (למרות שזה לא פשוט בכלל)
זה תרגיל הכתיבה השני שלנו. הפעם, שבו מול המחברת/מחשב, קחו 10 דקות וכתבו על קרוב המשפחה האהוב עליכם.
אנחנו לא מחפשים משהו ספציפי עכשיו, זה יכול להיות תאור חיצוני בלבד או תאור וסיפור שקשור לאותו הקרוב. אתם יכולים לספר למה אתה אוהבים את אותו קרוב משפחה או לא לספר זה לא משנה.
הדבר היחיד שחשוב, הוא שנקבל תחושה לגבי אותה דמות שאתם אוהבים כל כך.
מוכנים?
קדימה.
את התוצאות הדביקו בפורום הכתיבה של האגודה.
אם גם אתם מבלים את רוב יומכם בכתיבה, אתם יודעים כמה קשה להתרכז כשמסביב כל התיקיות מזכירות לכם על קיומן והאינטרנט מפציץ אתכם בהסחות דעת בדמוי אימיילים, מסרים ואתרים מגניבים. התוכנה הבאה תעזור לכם לכתוב בשקט. (כתבה נוספת שבמקור עלתה במאקו).
סידני שלדון, סופר ותסריטאי, אמר פעם שדף חלק הוא דרכו של אלוהים להסביר לנו כמה קשה זה לעשות את התפקיד שלו. כל מי שעוסק בכתיבה יכול לספר לכם סיפורי זוועה על הימים בהם שום דבר לא זורם והוא מקיז דם על המקלדת. לקום בכל בוקר ולשבת מול המחשב, להמציא רעיונות חדשים ולהקליד אותם בצורה שתהייה לא רק הגיונית אלא גם מושכת, להמשיך ולכתוב גם כשאתה יודע שמה שעשית הוא גרוע ומחר תאלץ לכתוב מחדש – אלו עינויים שלפעמים נראים כאילו עוצבו על ידי אומני הגיהינום.
ובנוסף על כל זה קיים האינטרנט. אין עוד כלי שמושך את הסופר, העיתונאי או התסריטאי בקלות רבה כל כך הרחק מעבודתו. המרמה המושלמת. אתה יושב מול המחשב כדי לכתוב ואז הודעת אימייל מציצה לה ומישהו עולה מולך לשוחח בתוכנת המסרים. יש תיקיות על שולחן העבודה שקורצות לך לסדר אותן, יש אתרים שכיף לגלוש בהם. כל כך הרבה הסחות דעת וכולן נמצאות מול העיניים כל הזמן.
WriteRoom: כך תילחמו בהסחות הדעת
אז אם האינטרנט הוא הגיהינום, WriteRoom היא התגובה השמימית שבאה לעזור לנו בשעת מצוקתנו הקשה. בלחיצת כפתור התוכנה מביאה אותנו אל מקום מבורך, שקט ומבודד לחלוטין. במילים פואטיות פחות, WriteRoom היא תוכנה לכתיבה וכאשר היא מופעלת המסך כולו הופך לשחור למעט אזור הכתיבה במרכז. זהו זה, אין יותר שום דבר אחר חוץ מכם ומהכתיבה. כדי להיות בטוחים שלא תחפשו את התפריט לשמור את המסמך WriteRoom גם שומרת את המסמך שלכם כל חמש שניות, (או כל זמן אחר שתגדירו במקום ברירת המחדל). הייחודיות של WriteRoom על תוכנות אחרות נעוצה בעובדה שאין לה שום יכולת אחרת חוץ מהעלמת העולם הדיגיטלי ומיקוד המשתמש במלאכת הכתיבה. אם ממש תתעקשו תגלו שאתם יכולים להגדיר את צבע הרקע וצבע הטקסט. אפשר גם לקבוע את כיוון הכתיבה למסמכים חדשים, סוג הפונט ועוד כמה דברים. לא תמצאו פה אפשרות ליצור טבלאות, להכניס תמונות, לייצר תוכן עניינים ושאר התכונות שבמילא לא אמורות להיכנס לשימוש בשלב הכתיבה הראשון.
לא רק למק
חדי העין שביניכם הבחינו שהתוכנה נועדה למק, אבל אל דאגה, גם למשתמשי חלונות יש סביבת עבודה דומה. לפרויקט של חלונות קוראים DarkRoom והוא נולד מתוך רצון ליצור את WriteRoom מחדש, כפי שניתן לקרוא בעמוד הפרויקט. בניגוד לתוכנה למק DarkRoom נותר להורדה ללא תשלום בעוד ש-WriteRoom עולה היום 25 דולר. אלטרנטיבה אחרת שעובדת על כל הפלטפורמות ומופצת בחינם היא jDarkRoom הבנויה על קוד Java. יש עוד תוכנות בסגנון הזו שצצו אחרי WriteRoom, אך חלקן אגרסיביות עוד יותר ולא רק שהן מעלימות את המסך שלכם, הן גם סוגרות את הרמקולים ומנתקות לכם את החיבור לרשת.
מי שחושב שהתוכנות האלו מטופשות ואין בהן צורך לא עסק בכתיבה רצינית מימיו. יש השפעה מרגיעה ומעודדת בעבודה על מחשב שלפתע משתנה והופך לידידותי ומזמין. WriteRoom ואחיותיה מתאימות לסטודנטים שכותבים עבודות רבות, ליוצרים אך גם לעורכים שצריכים לקרוא כמויות טקסט עצומות. עבודה על מסך המאיר באור לבן כל היום יכולה להזיק לעיניים בסופו של דבר. עבודה על מסך שחור עם טקסט ירוק או בכל צבע שאינו לבן מרגיעה את העיניים ומאפשרת עבודה לאורך זמן רב יותר.
לפני שנה בערך, כתבתי למאקו כתבה בנושא כתיבה על מכונת כתיבה. נתקלתי בכתבה שוב והחלטתי להביא אותה גם לפה.
יש לי מכונת כתיבה חשמלית זרוקה בארון. היא הייתה לבנה פעם, לפני ששכבה עבה של אבק הצטברה עליה. מדי פעם אני חושב לשלוף אותה ולהשתמש בה לכתיבה אבל אני מוותר מהר מאוד על הרעיון הזה. למה לטרוח? לפני כמה ימים הסתכלתי עליה שוב ושלפתי אותה מהארון. ניקיתי את האבק וחיברתי אותה לחשמל ולהפתעתי היא עבדה. דחפתי לתוכה כמה דפים והתחלתי להקליד עליה. לא יצא כלום. הדיו התייבש לפני כמה שנים. זה היה רגע עצוב. היא עמדה שם, כולה מתרגשת שהנה היא שוב תוכל לעבוד ולהצדיק את הקיום שלה, אבל היא נותרה אילמת.
הכנסתי אותה חזרה לארון ואמרתי לעצמי שזה היה די טפשי. גם אם הייתי כותב, לא היה לי למי לשלוח את מה שכתבתי. כתבות אני שולח באימייל, מסמכים אחרים צריכים במילא להיות מאוחסנים בשרת כדי שישמרו ואני לא נלהב במיוחד מלבזבז ניירות.
ובכל זאת.
יש משהו מיוחד בכתיבה על מכונת כתיבה. לא משנה באיזה דגם מדובר יש לה נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. שימו מכונת כתיבה בבית בתור קישוט והיא תמשוך יותר תשומת לב מכל מחשב משוכלל ומכל טלוויזיית פלזמה שתהייה נעוצה על הקיר. קרוב לוודאי שמהרגע שהתחלתם לקרוא את הכתבה קפצו לכם לראש תמונות קלאסיות הקשורות למכונת כתיבה: העיתונאי החוקר היושב עם סיגריה צמודה לשפתו התחתונה, מכה על הקלידים עמוק אל תוך הלילה או המזכירה העליזה הלבושה בגדים פרחוניים אי שם בשנות ה-60, יושבת ומקלידה מכתבים אותם היא שולחת בסוף היום. מכונות כתיבה הם סמל ליצירתיות, כלי העבודה של סופרים רבים שפרסמו את הסיפורים שעצבו את חיינו. אפשר למצוא את ההשפעה של מכונות הכתיבה ביצירות מוסיקליות ישנות ומודרניות. מכונות כתיבה הן חלק עמוק מהתרבות שלנו.
למה לכתוב על מכונת כתיבה?
למכונות כתיבה יש הרבה יותר מערך נוסטלגי. יש סיבה שסופרים מסוימים מעדיפים לכתוב עליה עד היום:
1. ראשית, אחרי שסיימתם לכתוב יש לכם מסמך אמיתי ביד. מכונת הכתיבה לא יכולה לאבד הארדיסק ואיתו את כל מה שטרחתם עליו במשך חודשים ושנים.
2. ברגע שכתבתם משהו הוא שם על הדף, ואי אפשר להתחיל לערוך אותו. זה נהדר כשרוצים להוציא סיפור מהראש ומונע את ההליך הטבעי (והמעצבן) של עריכה תוך כדי כתיבה.
3. אחרי שיש לכם את הטיוטה הראשונה, היא כבר ממילא מודפסת. כך שאתם יכולים להתחיל לערוך ולסמן דברים על הנייר בכיף.
4. אין הסחות דעת בדמות אינטרנט, אימיילים וכל מיני בודקי איות שמציקים לכם ומוציאים אתכם מריכוז.
5. אין מסך לבהות בו ולשרוף את העיניים.
6. מכתבים שמופקים במכונת כתיבה מרגישים הרבה יותר אלגנטים. השיגו נייר איכותי ותוכלו להכין מכתבי תודה וברכות כמו שאף אחד לא ראה כבר שנים.
ובכלל, העבודה עם מכונת כתיבה מעודדת יצירתיות. וגם אם לא, אחרי כמה שעות עבודה יהיו לכם חדר מלא ניירות מקומטים זרוקים לכל עבר - ממש כמו לסופרים אמיתיים בסרטים.
מה צריך לבדוק לפני שהולכים לקנות?
אז מה אתם עושים עכשיו כשאתם להוטים להתחיל ולעבוד על הרומן עטור הפרסים הבא? ראשית תהיו חייבים לעשות סקר שוק קטן. מכונת כתיבה, בניגוד למחשב, זקוקה לכמה דברים בסיסיים כמו דיו כדי לעבוד. אתם רוצים גם לזהות מקומות שמסוגלים לתקן מכונות כתיבה. אם תקנו מכונה ישנה, כמעט בטוח שתצטרכו לתת אותה למישהו שמבין במכונות, כדי שישפץ לכם אותה. סקר השוק שלכם יכול להתחיל בנסיעה לדרום העיר. אני לא יודע למה אבל גם בדרום תל אביב וגם בדרום חיפה ניתן למצוא הרבה מאוד חנויות ישנות שעדיין מחזיקות סרטי דיו למכונות כתיבה. בדרום נתניה יש כמה חנויות שמחזיקות מכונות כתיבה ישנות, ציוד לתיקון ודיו. נכון, נוח לעשות חיפוש באינטרנט, אבל אתם עומדים לקנות מכונה ישנה וקלאסית. למה לא לנסות לחפש אחת בדרך הישנה והקלאסית?
אם אתם רוצים להיות בטוחים שלא יהיו בעיות מומלץ לנסות ולרכוש מכונה חדשה. תוכלו למצוא מכונות כתיבה חשמליות של חברות Brother שמתחילות במחיר נמוך יחסית (כ-500 שקל). Brother מוכרים היום בעיקר בשוק הבריטי ולמרות שהכמויות לא גדולות (כ-12 אלף יחידות נמכרו באנגליה ב-2007) הם ממשיכים בייצור. במקרה שזו הדרך בה בחרתם ללכת הסיכויים הטובים ביותר שלכם היא לבצע את הרכישה מחו“ל ולייבא את המכונה לארץ. הייתרון בקניית מכונה כזו היא שתוכלו להיות בטוחים שיהיו לה חלקי חילוף דיו וכמובן אפשרות תיקון. החיסרון הוא שתהיו חייבים לקנות לעצמכם באותה ההזדמנות גם דיו כדי שלא תתקעו בלי. יש מספיק מקומות שמאפשרים שליחה של מוצרים לארץ.
מציאות ב-eBay
במידה ומכונות כתיבה חדשות לא עושות לכם את זה, תשמחו לגלות שב-eBay תמצאו מכונות כתיבה במחירים מצחיקים. ב-60 דולר תוכלו לקנות מכונת כתיבה מקורית מדגם מספר 1 של רמינגטון. אם אתם תוהים למה השם הזה קצת מוכר התשובה היא שאלו המכונות שאתם רואים תמיד בסרטים תקופתיים. המכונות של רמניגטון היו הראשונות שיצאו באופן מסחרי והאיכות שלהם מוכחת בכך שלמרות שהן יוצרו בתחילת המאה ה-20 רובן עובדות וקרוב לוודאי שימשיכו לעבוד אם תטפלו בהן יפה. כמובן שנשאר עניין הדיו שיכול להיות מעיק. שוב, גם במקרה הזה ל-eBay יש מה להציע לכם.
טיול לשוק הפשפשים
אם אין לכם כרטיס אשראי בין לאומי ודרום העיר לא סיפקה לכם את הנדרש שווה תמיד לקפוץ לשווקי הפשפשים המפוזרים בארץ. אתם תמצאו מכונות כתיבה במצבים שונים, ביניהן גם כאלו שעובדות. דיו, תופתעו לגלות, ניתן למצוא גם. חלק מהמוכרים יכריחו אתכם לקנות את המלאי שלהם (או לפחות את רובו). גם אם הם לא יציעו, ההצעה שלי היא לרכוש את כל האספקה שתמצאו, אף אחד לא יכול להבטיח לכם שיהיה עוד דיו כזה.
אלטרנטיבה דיגיטלית זולה
אם החלטתם שלקנות מכונת כתיבה זהו עסק מורכב מדי עבורכם, אבל אתם ממש משתוקקים להכות את מקלדת המחשב ולהפיק את הצלילים הנהדרים של איזו Remington או Underwood ישנה וטובה, תשמחו לגלות שיש לא מעט תוכנות שמאפשרות להוסיף את הצליל אל מקלדת המחשב שלכם.
מה דעתכם? אצם רואים את עצמכם משקיעים במכונת כתיבה ככלי רציני לכתיבה? אולי כמקור השראה?
בחודשים האחרונים עסקנו בארגון ערב הרצאות מיוחד: אתם מוזמנים בהמוניכם
ל-'קשו(ו)רים ברשת'- ערב הרצאות על מדע, מוח ורשת.
הכינו את עצמכם לחמש הרצאות מגניבות, מצחיקות, מוטרפות ומרחיבות דעת. הכנס יתקיים ביום רביעי ה-21.4 במרכז חמד"ע (הפרדס 7, ת"א),בשעה 19:00. ההרצאות המתוכננות הן:
ליאור צורף על העידן החברתי: כיצד כל אחד מאיתנו הופך למשתתף בתוכנית האח הגדול ואיך זה ישנה את חיינו.
רועי צזנה על אינטליגנציה מלאכותית: היום שבו הרשת קמה לתחייה.
אמנון כרמל על הפלאג האולטמטיבי: החיבור בין המוח והמחשב.
זיו קיטרו על תת ההכרה הקולטיבי: איך האינטרנט עושה אותנו יצירתיים יותר.
רן לוי על רשע ברשת: האבולוציה של הוירוסים ותוכנות רעות.
הכניסה בתשלום (סמלי, לכיסוי ההוצאות בלבד) של 20 שקלים. פרטים נוספים על המרצים ולמה אתם רוצים להאזין להם באתר של חמד"ע. אם אתם מתכוונים להגיע- אנא כיתבו כן בתגובות לפוסט זה, כדי שנוכל לתכנן את הארוע ואת המיני-מפגש שאחריו.
הפיצו את ההזמנה הזו:
לעיתים, בזמן הכתיבה, אנחנו שוכחים שיש לדמויות עוד חושים דרכם הם חווים את העולם. אנחנו מתעלמים מכך שלעולם עצמו יש הרבה יותר מפן חזותי שהספר יכול להעביר לקורא. ההרצאה הקצרה הבאה מ-TED מדברת על קול ואיך הוא משפיע על אנשים. תקשיבו היטב ואולי תשתמשו ברעיונות האלו בסיפור הבא שלכם.
העליתי תרגיל כתיבה ראשון בפורום הסיפורים. המטרה של התרגיל הזה (ותרגילים נוספים בהמשך) היא לשפר ולחדד את כישרון הכתיבה של כולנו. אני מדביק את מה שכתבתי שם לפה, אבל אני מבקש שאת תוצאת התרגיל תפרסמו כתגובה בפורום בלבד.
אוכל הוא אחד האלמנטים השולטים בחיינו. אנחנו זקוקים למזון כדי להמשיך להתקיים, כדי שתהייה לנו את האנרגיה לתפקד. לאכול יש גם תפקידים אחרים: הוא יכול להיות חלק מטקס החיזור (יציאה לדייט ראשון), הוא משמש אירוע חברתי (ימי הולדת בהם אנחנו יושבים עם חברים), הוא חלק ממסורות דתיות (ארוחות חג עם המשפחה), הוא משמש הזדמנות עסקית (ארוחת צהריים עם לקוח).
החיים שלנו סובבים סביב אוכל.
האכילה היא חוויה שאופפת את כל החושים שלנו: אנחנו מריחים את המזון שלנו, טועמים את המזון שלנו, וכמובן רואים אותו.
בחלק מהמקרים אנחנו נוגעים בו עם הידיים. ברוב המקרים אנחנו אוכלים עם עוד אנשים ומקשיבים לדברים שהם אומרים. גם אם נוריד את שני החושים האחרונים (שמיעה ומישוש), אנחנו עדיין נשארים עם שלושה חושים חשובים מאוד שמופעלים לכל אורך הארוחה. מהסיבה הזו, קל לכתוב על אוכל.
התרגיל הבא הוא פשוט. בחרו את הארוחה הטעימה ביותר שאכלתם בחייכם וכתבו עליה. תארו את המקום בו ישבתם, האנשים איתם חלקתם את הארוחה. כתבו על המנות - על הריחות שלהם, על הטעמים שלהם, על המרקם של המזון בפה. ספרו לנו על הכלים ששמשו אתכם לאכול (אם היו כאלו), על המוסיקה ששמעתם בזמן הארוחה (אם הייתה כזו). החזירו את הארוחה הטעימה ביותר שאכלתם לחיים דרך הכתיבה שלכם.
תהנו.
